- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
גזר דין בתיק ת"פ 3295-07
|
ת"פ בית משפט השלום ראשון לציון |
3295-07
5.6.2012 |
|
בפני : אברהם הימן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - שלוחת |
: גדמו אטלו |
| גזר דין | |
נגד הנאשם הוגש כתב אישום, אשר על פי הצהרת הצדדים בדיון, מיום 24.11.08 שהתקיים לפני כב' השופטת ברודי, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו, כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ובטרם טיעונים לעונש יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר כפי המתחייב מגילו של הנאשם. הצדדים הצהירו כי אין ביניהם הסכמה באשר לעונש, אלא, לאחר קבלת התסקיר "ישובו וישוחחו". הנאשם אף הצהיר כי בכוונתו ל"צרף" תיק נוסף.
על פי כתב האישום המתוקן והסדר הטיעון, הודה הנאשם והורשע בכך שבתאריך 18.7.07 החזיק הנאשם בטבעות וצמידים השייכים למתלונן, ממנו נגנבו זמן קצר לפני כן. מתוך עובדות כתב האישום עולה כי בפריצה לדירת מגורים, סמוך לעת בה החזיק הנאשם בתכשיטים, נגנבו מדירת מגורים פריטים רבים ביניהם תכשיטים מזהב הכוללים: טבעות נישואין, טבעת יהלום, טבעת נוספת וצמידים. פריטים אלה הם רק חלק מהפריטים שנגנבו מהדירה, כפי המופיע בכתב האישום, אלא, שלפי שהנאשם הודה שהחזיק במקצת הפריטים ממילא היתר אינם רלבנטיים לעניין.
הנאשם הורשע לפיכך בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי סעי 411 לחוק העונשין.
הדיון לטיעונים לעונש נדחה כאמור עד לאחר קבלת תסקיר. מסתבר כי בהיות הנאשם חייל, התמהמה שירות המבחן בהכנת התסקיר. סופו של דבר שהדיון לטיעונים לעונש נקבע ליום 12.9.10. בדיון זה הודה הנאשם באישומים שבשני כתבי אישום נוספים: כתב אישום ראשון - ת.פ. 2669/07 הודה הנאשם בכך שביום 20.5.07 בשעות הבוקר ניסה הנאשם ואחר - קטין לפרוץ לדירת מגורים בנסיבות בהן הקטין ניסה לפרוץ לדירה דרך חלונה, והנאשם נותר עומד מחוץ לדירה. כמו כן, הודה הנאשם בכתב האישום השני, ת.פ. 3216/08 בכך שבתאריך 8.1.08 בשעות הערב החזיק הנאשם סכין למטרה לא כשרה. לאחר הודיית הנאשם בעבירות הנוספות הללו, הוסכם בין הצדדים כי הנאשם יופנה פעם שנייה לשירות המבחן לקבלת תסקיר נוסף.
סמוך לפני הדיון שהתקיים ביום 14.2.12 התקבל תסקיר משירות המבחן. אין חולק כי התסקיר שהתקבל היה חיובי ביותר. שירות המבחן קבע שהנאשם הפיק תועלת רבה מהטיפול אותו קיבל בשירות המבחן, לצורך בחינת קשייו ורכישת כלים להתמודדות נורמטיבית. שירות המבחן המליץ לסיים ההליך בצו מבחן ובשירות לתועלת הציבור. התביעה התנגדה לכך, ועתרה לקבל תסקיר נוסף שאם יהיה חיובי תעתור למאסר שירוצה בעבודות שירות. באת כוח הנאשם ביקשה לסיים משפטו של הנאשם באותה ישיבה.
חשוב לציין כי, במשך כשנה וחצי מיום 12.9.10, היה הנאשם בקשר עם שירות המבחן. משום כך, היה בידי שירות המבחן כל הכלים לקבוע כי התהליך שעבר הנאשם חיובי ביותר. אלא, שמשום מורכבות העניין, דהיינו, עבירות חמורות שעבר הנאשם אל מול תסקיר חיובי ביותר הממליץ להקל עם הנאשם, מצאתי לדחות לתקופה נוספת לקבלת תסקיר משלים.
התסקיר שהתקבל סמוך לפני הדיון לטיעונים לעונש ביום 8.5.12 שונה מקודמו. שירת המבחן ציין שהנאשם הפסיק השתתפותו בקבוצה הטיפולית לפי שמצא שאין בכך כדי לקדם אותו. משום החלטה זו, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו השיקומית.
בטיעוניה לעונש עתרה באת כוח המאשימה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממש ולא כזה שירוצה בעבודות שירות. עיקר טיעונים אלה מבוסס על חומרת העבירות אותן עבר הנאשם דהיינו: החזקת נכסים שהושגו בפשע, ניסיון ההתפרצות לדירה והחזקת סכין.
באת כוח הנאשם, עתרה להקל עם הנאשם. בעיקר משום שמאז עבר העבירות הללו, ערך הנאשם שינוי משמעותי בחייו. הנאשם שירת שירות מלא בצה''ל, סיים שירותו בהצטיינות ועובד הוא לפרנסתו ופרנסת משפחתו קשת היום. כמו כן, ציינה והדגישה כי העבירות הללו הן מלפני כחמש שנים, ומלבד אותן עבירות, לא עבר הנאשם עבירה אחרת כלשהיא. לפיכך, אין מקום להחמיר עם הנאשם: לא בהשתת עונש מאסר בפועל וגם לא במאסר שירוצה בעבודות שירות, עונש שיפגע במשפחתו של הנאשם.
אני סבור שבמקרה זה, יש ללכת בדרך השיקומית, דהיינו, להתיר לנאשם להמשיך באורח חייו הנורמטיבי, בעבודה ובעיקר בסיועו בפרנסת המשפחה.
הנאשם הוא בן לעדה האתיופית אשר משפחתו עלתה ארצה בשנת 1995. דהיינו בהיות הנאשם כבן 7. ראוי לציין כי תחילתו של המשפט הייתה בבדיקת הנאשם אם אינו קטין. הבדיקות לא העלו דבר וההנחה היא שהנאשם היה בגיר אותה עת.
אכן, הנאשם הפסיק להשתתף בקבוצה הטיפולית בה נטל חלק במשך תקופה ארוכה. אלא שאין ספק שבחלוף חמש שנים, שינה הנאשם אורח חייו מן הקצה אל הקצה. ראשית, אותה תקופה היה על סף בגירות ויתכן אף שמבחינה ביולוגית היה קטין. המקרה שלפנינו הוא אחד המקרים שבהם חלוף הזמן הוא המבחן הטוב ביותר לשינוי או אי שינוי שערך אדם בחייו. מחיים על גבול השוליים, התגייס הנאשם לצה''ל, וסיים שירות מלא בהצטיינות, תפקידו האחרון היה רב סמל פלוגתי, תפקיד שבדרך כלל ממלא חייל מצטיין ביחידה. כיום הנאשם עובד לפרנסתו ומסייע לפרנסת משפחתו קשת היום. קשייה של משפחת עולים מאתיופיה ידועים הם ואין צורך להוסיף על כך. מתוך עיון בתסקירי שירות המבחן עולה התמונה השלמה באשר לנאשם שלפני.
הנאשם עלה עם הוריו מאתיופיה לפני כ- 17 שנים. אביו, כבן 70 עבד בחקלאות בארץ המוצא, בארץ לא עבד. אמו של הנאשם עקרת בית. מטבע הדברים והמציאות הקשה, עברה המשפחה משבר קליטה קשה, בעיקר הוריו של הנאשם אשר התקשו להסתגל לאורח החיים בארץ. על רקע זה חייהם בארץ אופיינו בהזנחה, מצוקה ועוני. ברור הוא שהורים אלה התקשו להציב לנאשם גבולות ברורים: שהרי כיצד יציבו גבולות עת אורח החיים בארץ זר ומוזר להם? וכדברי הנאשם לפני בעת הדיון: "...גם התיקים שהיו הם תיקים שלא היה מי שיפנה אותי ויכוון אותי..."
על רקע תנאים אלה ביצע הנאשם העבירות בביצוען הודה.
אלא שבחלוף שנים, לאחר שנאבק מאבק ממושך עם רשויות הצבא הצליח להתגייס בשנת 2008 במסגרת פרויקט מקא''מ והשלים שירות צבאי כחייל מצטיין. לאחר שחרור, עבד בעבודות שונות וכיום עובד כמנהל משמרת במסעדה בעיר ראשון לציון. הנאשם מפרנס עצמו ומסייע בפרנסת המשפחה מרובת הנפשות. לנאשם שבעה אחים קטנים שחלק מפרנסתם עליו. ולדבריו: "אנחנו מנסים איכשהו להשתקם ולעזור".
הנאשם עוסק ועסוק במלחמת הישרדות קשה, בנסיבות החיים הקשות שלו ושל משפחתו. כל מעייניו נתונים לעבודה ולפרנסה, על מנת לתמוך במשפחתו הענפה. לפיכך, ברור מדוע אין הנאשם פנוי לטיפול שירות המבחן. מעשיו והתנהלותו של הנאשם, התנהלות חיובית ומעולה, די בהם כדי להוכיח שמדובר באדם נורמטיבי ביותר.
האם לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל כעתירת התביעה? האם לקטוע תהליך שיקומי חיובי זה שעבר הנאשם עד כה במאמץ רב ואולי אף במאמץ עילאי? האם להתעלם מהנסיבות הקיימות בעת הזו, ולהסיג הנאשם לאחור? האם לפגוע במשפחה חלשה זו, על ידי שנחליש כוחה הכלכלי המועט ממילא ובכך שנשלול לנאשם מקום עבודתו? האם זו תכלית הענישה? האם אך ורק מהות העבירות שביצע הנאשם לפני חמש שנים, הן המובילות בענישה? האם יש ללכת אחר הדרך המובילה את התביעה, והיא כמי שרואה הענישה בדרך צרה וטכנית ביותר ולא בדרך רחבה, שיקומית, מסייעת ומחזקת נאשם שעבר לפני כחמש שנים עבירות אלה, בלא שתהיה לו הסתבכות כלשהיא אחרת?
לשיטתי, תשובתי שלילית נחרצת. בגזירת עונש מאסר במקרה זה על נסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם, נשיג תכלית הפוכה מהאינטרס הציבורי המחייב. החלשת הנאשם ומשפחתו, במקום חיזוקו ועידודו שימשיך בדרך בה הוא הולך מאז התגייס לצבא, היא בניגוד לאינטרס הציבורי.
אשר על כן, אלה העונשים שאני משית על הנאשם:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
